חקר, פרוייקת גמר- דילמה

ניתוח טקסט

פרסומת סלקום משפחה 2010 – שיר "מלך העולם"

רקע על החברה

סלקום היא חברה היא קבוצת תקשורת ישראלית, החברה נוסדה בשנת 1994 ונכון לשנת 2015 היא חברת התקשורת הסלולרית הגדולה בישראל. בעלת השליטה בחברה היא דיסקונט השקעות הנמצאת בשליטת אי די בי פיתוח. בדצמבר 2014 נכנסה החברה לשוק הטלוויזיה תחת המותג סלקום tv והשיקה ממיר משולב, המציע את ערוצים נוספים לצד שירות VOD מבוסס אינטרנט. בהמשך עיבתה סלקום את השירות והוסיפה לו בהדרגה ערוצים שונים שמועברים בשידור חי על גבי האינטרנט. במאי 2018 החברה הכריזה לראשונה בישראל על חבילת תקשורת מרובעת שכוללת טלוויזיה, אינטרנט, טלפון ביתי ו-3 קווי סלולר בחשבונית אחת (לקוח מתוך ויקיפדיה)

סוג פרסומת

הפרסומת הזו מאופיינת כפרסומת מתחזה, זאת אומרת שהפרסומת "מתחזה" לפרסומת חברתית אך נועדה למטרות מסחריות. בפרסומת זו מוצר מיוצג דרך תקשורת בין משפחות; וקהילת החירשים בפרסומת היא האמצעי להעברת המסר הזה. לחירשים אין שום קשר למוצר עצמו והפרסומת לא מנסה לעלות מודעות חברתית או להביא ביטוי לבעיה כל שהיא, אך החירשים היא מין כלי כדי לעורר את הרגש של הקהל ואת הסימפתיה של הקהל וכך לגרום לקהל לזהות את המוצר כמשהו בעל ערך סנטימנטלי יותר ממה שיש לו באמת

תיאור הפרסומת

פרסומת זו של חברת סלקום יצאה בשנת 2010 ובו מיוצג משפחה וחברים שבאו כדי לעשות לגבר חירש שחזר מטיול בחו"ל מסיבת הפתעה. כאשר הוא נכנס הביתה כל חבריו ומשפחתו "שירים" לו באמצעות ספת סימנים את השיר "מלך העולם" של שלמה ארצי. כל השחקנים בפרסומת והדמויות חירשות ובפרסומת כולם מדברים שפת סימנים. ובסוף הפרסומת המוצר מיוצג שהיא חבילת משפחה של סלקום.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלות המוצגת היא חירשות, כל הדמויות בפרסומת הן חירשות ומדברות ביניהן שפת סימנים. הן לא מוצגות השונים מהחברה הם מיוצגים באופן נורמטיבי והם מתנהלים בצורה נורמטיבית לחלוטין. האנשים מדברים אחד אם השני דואגים אחד לשני ומתנהלים כמשפחה נורמטיבי. מבחינה חברתית האנשים מתנהגים בצורה נורמטיבית מדברים ומשוחחים אחד השני כולם חלק מאותה קהילה, קהילת החירשים, ובנוסף לכך הם משתתפים בתרבות הישראלית מכירים את השירים הפופולריים ומתנהגים כמו ישראלים נורמטיביים. המוגבלת מיוצגת באמצעות שפת הסימנים. הדמויות מדברות ביניהם בעזרת שפת סימנים ובעזרת השימוש בשפת סימנים הצופה יכול להבין שהדמויות הן חרישות. כל בפרסומת מתנהלת באמצעות שפת סימנים כיוון שזו הדרך התקשות של חרשים וכך הם בעצם מתקשרים אחד אם השני.

תפקיד ומטרת המוגבלות  בפרסומת

בפרסומת הזאת החרשים מהווים תפקיד של הצגת צורת תקשורת בין אנשים, הפרסומת מציגה קהילה של אנשים חרשים ובמהלך הפרסומת מתקשרים בשפת סימנים בלבד. השימוש בשפת סימנים מושכת לעין מאשר דיבור ולכן הבחירה בחירשים. השימוש בבעלי מוגבלויות הינה ניצול כיוון שמשתמשים בבעלי  וגבלויות כדי למכור מוצר אך מכיר בבעלי מוגבלויות כחלק מהחברה הישראלית המשתתפת בתרבות הישראלית.

אמצעי השכנוע

אמצעי שכנוע שניתן לראות בפרסומת היא רגשי כאשר הסיפור שהפרסומת מייצג והשיר "מלך העולם". הסיפור שהפרסומת מייצגת היא של בחור חירש שחוזר מטיול בחו"ל, משפחתו עושה לו מסיבת הפתעה ו"שרה" לו בשפת סימנים את "מלך העולם". הסיפור מרגש והקהל יכול להזדהות לסיפור. הקהל מכיר את הרגש של געגע ואת השמחה כאשר אדם שלא ראית הרבה זמן חוזר, ולכן הפרסומת מצליחה לשווק את המוצר שלהם שהיא בעצם יותר מחבילת טלפון משפחתית, היא הקשר שהחבילה המשפחתית יוצרת. בפרסומת הזו המוגבלות היא העיקר וניתן לראות שמשתמשים במוגבלות לעורר רגשות חמלה

מגבלות כאמצאי שכנוע

בפרסומת הזאת המוגבלות אינה מהווה אמצעי שכנוע. הפרסומת מציגה את החירשים מכיוון ששפת הסמנים הינה מושכת לעין ומושכת את הצופים להתעניין בפרסומת. מטרה של הצגת החירשים אינה כדי לגרום לקהל להתרגש, הסיפור מאחורי הפרסומת גרומת לכך. הפרסומת אינה ממסכנת אותם ומציגה אותם בצורה ראוייה. המטרה של הצגת החירשים הינה כדי לייצג אותם כחלק מהחברה ולכן גם השחקנים חירשים.

הקשר של המוגבלות למוצר

בפרסומת הזאת אין קשר ישיר בין המוצר שמשווק בפרסומת, שזה חבילת  טלפון שמתאימות למשפחות. המוצר אינו מיועד לחירשים והם לא הקהל יעד של הפרסומת, אך ניתן להבין את הבחירה באנשים חירשים להשתתפות בפרסומת. אנשים חירשים מתקשרים בינייהם באמצעות שפת סימנים ומה שסלקום מוכרים מעבר לחבילת טלפון זה קשר אם המשפחה. הפרסומת הזאת אינה מנצלת חירשים מכיוון שהפרסומת אינה משתמשת במוגבלות כדי לקדם אינטרס אישי של החברה אלה בא להציג את קהילת החירשים כקהילה בחברה.


פרסומת של וולס פארגו "ללמוד שפת סימנים"-2015

פרסומת של חברה בנקאית מציג חירשות

רקע על החברה

היא חברת שירותים פיננסיים אמריקאית רב-לאומית עם פעולות ברחבי העולם. ולס פארגו הוא הבנק הגדול בארצות הברית על פי שווי השוק והבנק הרביעי בגודלו בארצות הברית לפי שווי נכסים. זהו הבנק השני בגודלו בתחום הפיקדונות, שירותי המשכנתאות למגורים, וכרטיסי האשראי. בשנת 2011, ולס פארגו נחשב לחברה ה-23 בגודלה בארצות הברית. בשנת 2010 היו לוולס פארגו 6,335 סניפי בנק קמעונאיים וכן 12,000 מכונות כספומט, 280,000 עובדים ולמעלה מ-70 מיליון לקוחות.

בדצמבר 2016, ברוקרים אפרו-אמריקאים טענו שהבנק התנהג בגזענות כלפיהם, ולא סיפק להם את אותן הזדמנויות תעסוקתיות שסיפק לעמיתיהם הלבנים. לאחר הסכם פשרה, התחייב הבנק לשלם 35 מיליון דולר ליותר מ-500 יועצים פיננסיים ומתלמדים בתחום.

השערורייה שבלב המשבר היא פרשה של חשבונות מזויפים שנחשפה בספטמבר 2016. אז קנסה הרשות להגנת הצרכן האמריקאית (CFPB) את וולס פארגו ב-185 מיליון דולר בטענה שבין 2011 ל-2015 פתחו עובדי הבנק 2 מיליון חשבונות והוזמנו למעלה מחצי מיליון כרטיסי אשראי ללקוחות שכלל לא ביקשו זאת.

ברגע שהציבור הפך מודע לפרשה, נפתחו שערי הגיהינום. כל אירוע משמעותי שהתרחש בחברה מנקודת זמן זו והלאה, ואירועים רבים לפני כן, נבחנו בצל ההסכם שנחתם בין וולס פארגו ל-CFPB, ולא שלא בצדק. הציבור, המשקיעים והמחוקקים הבינו ששיטו בהם שנים. כעת הבנק רוצה שהציבור האמריקאי יידע שהוא מצטער, ממש מצטער. בפעם הראשונה מצטער באמת. הוא עושה זאת באמצעות קמפיין פרסומי ורשימה של צעדים יזומים לכאורה שמעידים על ניקוי של תרבות תאגידית לקויה (אוסלנדר, 2018)

תיאור הפרסומת

בפרסומת ניתן לראות 2 נשים אחת  שלומדות שפת סימנים. בהתחלה הן לומדות אותיות בסיסיות ואז הן מנסות ללמוד מפשטים בסיסים כגון "מה שלומך" ו-"האם חם לך". לאט לאט הן לומדות יותר ויותר, המשפטים נעשים מורכבים יותר וכבר יש להם משמעות הורית. משפטים כגון "מה למדת בבית ספר היום" ו-"אני גאה בך". המילה האחרונה שאנו רואים שהאישה מנסה ללמוד ובעלת החשיבות הגבוה ביותר היא המילה "אמא". כאשר האישה לומדת את המילה ניתן לראות בטשטוש את האישה השנייה מסדרת את הבית. אחרי שהנשים מסיימות ללמוד ניתן לראות את שניהן באוטו כאשר הן נוסעות לאמץ ילדה חירשת. הן מתחילות לדבר אתה ואומרות לה שהן האימהות החדשות שלה ושהן שמחות, אז יש קריינות שמציג את המוצר שהיא שירותי התכנון הפיננסי של וולס פארגו.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלות בפרסומת היא חירשות, כל הדמויות בפרסומת משתמשות בשפת סימנים. הילדה הקטנה היא החירשת אך הנשים שמאמצות אותה לומדות שפת סימנים למענה. כך שאומנם היא לא מיוצגת כחלשה, נחותה או כקרבן, היא מיוצגת כמישהי בעלת צרכים מיוחדים כיוון שצריך ללמוד את שפת הסימנים במיוחד בשבילה. הילדה לא יכולה לתקשר ללא שפת הסימנים ולכן האימהות צריכות לדאוג שהן יודעות שפת סימנים כדי שיוכלו לדבר איתן ושהיא לא ילדה נורמטיבית. האימהות עדיין שמחות שיש להן ילדה אפילו שהיא חירשת וזה לא משנה להן, ולהיפך הן מתאמצות שיהיה לה הכי קל לדבר איתן ולהראות לה שאכפת להן ממנה.

המוגבלת מיוצגת באמצעות שפת הסימנים. הדמויות לומדות שפת סימנים והן מדברות ביניהם בעזרת שפת סימנים. בעזרת צפייה בתהליך למידה של הנשים את שפת הסימנים והשימוש בשפת סימנים הצופה יכול להבין שהילדה הן מאמצות חרישות. כל הפרסומת מתנהלת באמצעות שפת סימנים כיוון שזו דרך התקשות של חרשים וכך הם בעצם מתקשרים אחד עם השני.

תפקיד ומטרת המוגבלות  בפרסומת

מטרת מוגבלות בפרסומת היא ליצור הזדהות בין וולס פארגו לבעלי מוגבלויות (בנוסף לקהילה הגאה).  המוגבלויות אינה הכרחית לפרסומת הזו ואפשר להעביר את אותו מסר בלי בעלי המוגבלויות. ולכן ניתן להבין שהחברה החליטה להציג את מוגבלות בגלל אינטרסים אישיים של החברה וכדי לנצל את המוגבלות ולהשתמש בא כאמצאי שכנוע רגשי.

אמצעי השיכנוע

אמצעי שכנוע שניתן לראות בפרסומת היא רגשית כאשר הסיפור שהפרסומת מייצג והמנגינה שמתנגנת ברקע. הסיפור שהפרסומת מייצגת היא של זוג נשים שרוצות לאמץ ילדה, הילדה חירשת ולכן הן לומדות שפת סימנים כדי לתקשר אתה, לדבר אתה, וגם כדי להראות לה שזה לא משנה להן שהיא חירשת ושהן מקבלות אותה כמו שהיא. הסיפור מרגש ומעורר את הרגש של הקהל ואת הסימפתיה שלו. בנוסף לסיפור המרגש יש מוזיקה עדינה של פסנתר שמעצימה את הרגש שהקהל חווה. הסיפור מעורר הזדהות של הורים טריים וזוגות צעירים שמכירים את התרגשות, שמחה ואהבה שמתלווה להבאת ילד לעולם ואת רצונם לדאוג להם בכל דרך אפשרית בכלל וכלכלית בפרט, לכן החברה שמפרסמת את פרסומת זו מציעה את השירות של תכנון פיננסי כאשר המשפחה הפוחת מ2- ל3-.

הקשר של המוגבלות למוצר

הפרסומת השירות של תכנון פיננסי להורים חדשים וחירשות אין קשר מוצר. כל משפחה יכולה להשתמש בשירות הזאת ולא מיועד רק למשפחות שיש בהן אדם בעל מוגבלות. המשפחה המוצגת היא משפחה לא סטנדרטית אבל בחרו להציג משפחה מסוג זה כיוון שבחירה להציג זוג גאה וילדה חירשת מטיבה את החברה ביניי הצופה. (ניתן להוסיף לוולס פארגו אין מוניטין טוב חויבי. החברה רואה אותם כחברה חמדנית ונצלנית והיו מעורבים במספר סקנדלים במהלך השנים).

מוגבלות כאמצעי שכנוע

הפרסומת  משתמש במוגבלות כאמצעי שכנוע, למוצר אין קשר למוגבלות והסיפור יכול להיות מוצג על ידי אנשים ללא מוגבלות. המטרה של המוגבלות בפרסומת היא ליצור רגש אצל הצופה וגם כדי לגרום לחברה שלנו לראות את וולס פארגו בצורה חיובית. הפרסומת מתחילה בכך ששני שנים לומדות ספת סימנים הדבר שגורם לסקרנות בעיניי הצופה, (גם בנוגע ללמידת ספת סימנים וגם בקשר לזוג הגאה) ולכן גם גורם לצופה להתעניין וגם ליצור קשר בין וולס פארגו לקבלת האחר.

סוג פרסומת

דרך הסיפור הזה ובעזרת אמצעי השכנוע, האספקט המסחרי של הפרסומת מתגלה ולכן הפרסומת הזו היא פרסומת מתחזה. הסיפור המרגש של הזוג נשים שמאמצות ילדה בפרסומת זו מוצר מיוצג אפשרות לדאוג לילדים מבחינה כלכלית כאשר זוג צעיר מחליט להביא ילד. לילדה החירשת ולזוג החד מיני אין שום קשר למוצר עצמו והפרסומת לא מנסה לעלות מודעות חברתית או להביא ביטוי לבעיה כלשהיא, אך היתומה החירשת היא מין כלי כדי לעורר את הרגש של הקהל וכך לגרום לקהל לזהות את המוצר כמשהו בעל ערך סנטימנטלי יותר ממה שיש לו באמת

פרסומת של חברת סמסונג "ידיים שומעות"

פרסומת של חברת סמסונג המציגה חירשים

רקע על החברה

סמסונג היא חברה דרום קוריאנית. לסמסונג שייכות בין היתר החברות סמסונג אלקטרוניקה (חברת טכנולוגיית המידע מייצרים בין היתר מסכים, כרטיסי זיכרון, מחשבים ניידים, טלפונים ניידים), סמסונג תעשיות כבדות (המייצרת ספינות, ציוד מכני הנדסי וטורבינות רוח ), סמסונג הנדסה וסמסונג C&T ( חברות הבנייה), סמסונג ביטוח חיים (חברת ביטוח החיים), ו-Cheil Worldwide (סוכנות הפרסום).

בפברואר 2010 הכריזה סמסונג על השקת מכשיר טלפון סלולרי חכם המבוסס על מערכת ההפעלה android שקיבל את השם Galaxy S, הטלפון החל להימכר ב-25 ביוני 2010. בשנת 2011 מכרה החברה ברחבי העולם לראשונה בתולדותיה למעלה מ-300 מיליון טלפונים ניידים, מתוכם, על פי חברת המחקר סטרטג'י אנלטיקס, נמכרו כ-36.5 מיליון סמארטפונים.

כלל החטיבות של סאמסונג:

  • תעשיות אלקטרוניקה – מייצרים בין היתר מסכים, כרטיסי זיכרון, מחשבים ניידים, טלפונים ניידים
  • שירותים פיננסיים
  • תעשיות כימיות
  • מכונות לתעשיות כבדות
  • הנדסה ובנייה
  • קמעונאות ובידור
  • ביגוד
  • פרסומות
  • חינוך ושירותים רפואיים
  • מסחר ופיתוח משאבים
  • שירותי אבטחה
  • חטיבת המזון

תיאור הפרסומת

בפרסומת ניתן לראות מין משימה לתת לאיש בשם מוהארם שבעל לקות שמיעה יום ללא הגבלות. הצוות מתכנן את מהלך היום במשך חודש, מלמד צוות שחקנים שפת סימנים, ומתקין מצלמות. רואים את מהלך היום המיוחד, איך כולם מדברים אם מוהארם בעזרת שפת סימנים, אומרים לו בוקר טוב, מוכרים לו מאפים ומודים לו על עזרה ממש כיום שיגרתי של אדם שומע. זמן שזה מתרחש אנו שומעים את ההוראות של המפיקים (מתי שחקן צריך להיכנס, מתי המונית צריכה לאסוף אותם, וכו'). מוהארם מופתע ומבולבל  מכל היום שהתרחש ושואל את אחותו "מה קרה כאן", שאחותו לוקחת אותו לכיכר ומראה לו את העמדת שירות לאנשים בעלי לקות שמיעה הוא מתרגש ומתחיל לבכות מרוב התרגשות.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלות בפרסומת היא כבדות שמיעה, כל הדמויות בפרסומת משתמשות בשפת סימנים. כל הדמויות בפרסומת משתמשות שפת הסימנים אך לא ידוע אם הם סובלים מלקות שמיעה או לא. מוהארם מוצג כשונה מהחברה הם מיוצגים אנשים בעלי לקות שמיעה כחלשים יותר בחברה כיוון שיש להם את הבעיה של תקשורת והוא תלוי באחותו. מבחינת הפרסומת צריך להשקיע הרבה מאמצים כדי לגרום לכבדי שמיעה להרגיש נורמטיביים. באמצעות ההדגשה של הקושי והמאמץ שלוקח לגרום לאדם כבד שמיעה אחד להרגיש כאדם ללא לקות אפשר להבין את הקושי של האדם בעל הלקות שמיעה לתפקד בחיי היום וזה מדגיש את הנחיתות שלו ואת הפגיעות שלו. המוגבלת מיוצגת באמצעות שפת הסימנים. הדמויות לומדות שפת סימנים והן מדברות אם הדמות הראשית  מוהארם בעזרת שפת סימנים. בעזרת שפת הסימנים מוהארם יכול לתקשר אם שאר האנשים בצורה מיטבת. השימוש בשפת סימנים גורם למוהארם לבכות מרוב התרגשות הצופה יכול להבין שזה רגע מרגש בשבילו שסוף סוף מתייחסים לצרכיו ומתייחסים עליו כאדם נורמטיבי שומע. כל הפרסומת מתנהלת באמצעות שפת סימנים כיוון שזו הדרך התקשות של חרשים וכך הם בעצם מתקשרים אחד אם השני.

תפקיד ומטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות בפרסומת היא להעצים את הפער בין חירשים ושומעים וכך מציג את פתיחת השירות לקוחות בשפת סימנים כדבר ומיוחד ומתחשב מצד סמסונג. הדמויות המרכזית בפרסומת חירש וכולם מדברים ביניהם בשפת סימנים. הדמות מוצגת כשונה מהחברה, כאדם שלא מהווה חלק בחברה ביום יום. האנשים מדברים אם הדמות המרכזית בשפת סימנים ולהוא מתפלא כי בדרך כלל הוא לא יכול לתקשר אם אחרים עקב בעיות השמעיה שלו. אך החברה דואגת לו ושיהיה לו לפחות יום אחד שירגיש נורמלי.מבחינה חברתית האנשים מתנהגים כאילו הוא שונה וזה חשוב מאוד לדואג שירגיש נורמלי ומשוחחים איתו בשפה שהוא מבין. יש הבדל ברור בין הקהילה שלו (החרשים) והקהילה שלהם (השומעים) ומדגישים את ההבדל הזה כדי להעצים את חיבור שמנסים לראות בפרסומת. היצוג פה הוא הכרה של בעלי המוגבלויות ואינו ניצול כיוון שמשווקים מוצר למען בעלי מוגבלויות ואדם חירש הכרחי לפרסומת. בנוסף לכך מייצוגים את בעלי המוגבלויות באופן הולם ולא משפיל ולכן עדיין מכירים בהם כחלק מהחברה ומתנגד להכחדה סימבולית, ש"מוחק" את בעלי המוגבלויות מהחברה שלנו. מצד שני הפרסומת הזאת נצלנית כיוון המטרה להראות את החברה שאור חיובי בכך שגורמים לאדם חירש להרגיש שייך.דבר זה שובר את ההבנייה החברתית שבעלי מוגבלויות שאומר שבעלי המוגבלויות אינם חשובים ואינם חלק מהחברה שלנו.

אמצאי שכנוע

אמצעי שכנוע שניתן לראות בפרסומת היא רגשית כאשר הסיפור שהפרסומת מייצג, המנגינה שמתנגנת ברקע, והבכי וההתרגשות של הדמויות בסוף. הפירסומת בעצם מציגה "ניסוי חברתי" שבא מנגישים את העולם למען אדם אחד. הוא מתרגש וכל המשתתפים בניסוי מתחבקים, הסצנה מרגשת מאוד. הסיפור מרגש ומעורר את הרגש של הקהל ונותנת רושם של השראה ותקווה שאנחנו מסוגלים ליצור עולם טוב יותר ושווה יותר. בנוסף לסיפור המרגש יש מוזיקה עדינה אך אופטימית שמעצימה את הרגש שהקהל חווה.הסיפור מעורר הזדהות מצבל הצופים בכלל ומשפחיות כאשר אחד מבני המשפחה בעל מוגבלות בפרט. אנשים שמכירים את ההרגשה להרגיש חלק מחברה שלא קילבה אותם לפני. אנשים שמכירים את התרגשות, שמחה ואהבה שמתלווה כאשר אתה מרגיש מקובל וחלק.

הקשר בין המוגבלות למוצר

הפרסומת מציגה שירות לקוחות למען אנשים בלבד מטעם חברת סאמסונג, המוגבלות במוצגת בפרסומת הינה חירשות יש קשר ישיר למוגבלות למוצר המשווק. המוצר מיועד לאנשים כבדי שמיעה או חירשים ולכן אין סיבה שאדם שאינו חירש יהיה בפרסומת.

המוגבלות כאמצעי שכנוע

אומנם המוצר והמוגבלות מקושרים הפרסומת כן מטיבה את סמסונג בעיני הקהל הצופה ומציג את החברה כחברה אכפתית שנותנת יחס אישי ללקוחותיה. הפרסומת כן משתמשת במוגבלות כאמצעי שכנוע אבל לא כדי לשווק את המוצר אלא את החברה. בפרסומת ניתן לראות "ניסוי חברתי" שבא לוקחים אדם חירש ומציגים עולם שמונגש אליו ולצריכים שלו, סמסונג תכננה את הכל למען האדם הזה. זה נותן רושם שלסמסונג אכפת מכלל לקוחותיה ודואגת לצרכיהם. הפוקוס העיקרי של הפרסומת זה "הניסוי החברתי" שמסתכם בכך ומציגים את השירות לקוחות החדש שלהם. השירות שמפרסמים אינו עיקר הפרסומת אלא הכוונה של סמסונג להנגיש את עצמם ללקוחות שלהם והאמצעי לשגת המטרה זה האדם החירש שבמרכז הפרסומת,מוהארם.

סוג פרסומת

הפרסומת הזו היא פרסומת מתחזה, הפרסומת שנועדה להעלות מודעות לבעיה .הפרסומת מעלה בעיה חברתית שהיא החוסר שילוב של לקויי שמיעה לחברה היום יומית וההתעלמות מצרכיהם. מאחורי הפרסומת יש גוף מסחרי אך הוא מציג שירות שלמען אותם אנשים שעליהם מדובר בפרסומת, לקויי שמיעה. הפרסומת מתחזה למשהו שהיא למען האדם בעל הלקות אך גם נותן לו אינטרס לקנות מוצרי סמסונג וכך בעצם מקדם את המוצרים שלו.

פרסומת של UNISEF – "מוגבלות והגנת הילד"

פרסומת של UNISEF המציגה בעלי מוגבלויות פיזיות

רקע על החברה

קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים או בקיצור יוניסף הינה אירגון של האומות המאוחדות שמטרתה לעזור לילדים במצוקה ברחבי העולם. האירגון מתמקד בסיוע לילדים במדינות מתפתחות שבהן בעיות קשות של תת תזונה וחוסר חינוך. יונסף נוסד ב1946 ומנוהל על ידי נציגים שנבחרו על ידי ועדת האו"ם לעיניינים חברתיים, המימון מגיע ברובו ממשלות והשאר ממבצעי גיוס תרומות.

חמשת המטרות העיקריות של יוניסף הם: תוכניות חיסונים, הגנה על ילדים, השכלה לנשים, מניעת התפשטות אידס, ותוכנית "ילדות מוקדמת"

תיאור הפרסומת

בפרסומת ניתן לראות ילד ללא רגל ובעל קביים. הילד מסתכל על שני נשים שמשחקות ומקפיצות את ילד אחר. הילד ניראה עצוב, הן קוראות לו שיבוא איתן לגן משחקים אבל הוא מבית מהחלון ולמנדנד את הראש לו "לא". רואים את כל הגן משחקים וניתן לראות ילדים משחקים בנדנדה וכדורגל, לאף אחד מהילדים אין מוגבלות פיזית והוא מוריד את מבטו בעצב. אחר כך ניתן לראות ילדה אם כיסא גלגלים ואין לה אפשרות לצאת מביתה, עד שמגיעה יד ומציירת לה רמפה כדי שתצא. אותו יד בא לשופט משחק הכדורגל ומשנה לו את צבע המשרוקית לכחול. השופט והנשים קוראות ליד שיבוא לשחק איתם כדורגל. רואים את הילד משחק כדור רגל אם שאר הילדים ורואים ילדים בעלי מוגבלויות נוספים בגן משחקים.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלות בפרסומת היא הפיזית והיא הרגל החסרה של הילד. הוא מדמות המרכזית מרגיש לבד לעומת שאר האנשים הנורמטיביים. כל הדמויות בפרסומת (למעט שתיים) לא סובלות ממוגבלות פיזית כלשהיא והם לא מתייחסים למוגבלות והקשיים ולא משתדלים לשתף אותם ולעזור להם מבחינת נגישות. הילדים בעלי מוגבלויות מוצגים כשונים מהחברה, ובפרסומת הילדים בעלי המוגבלות נחשבים לחלשים יותר בחברה כיוון שאינם יכולים להתנהל בחברה ללא קושי ובצורה נורמטיבית. מבחינת הפרסומת צריך להשקיע הרבה מאמצים כדי לגרום לבעלי מוגבלויות להרגיש נורמטיביים. באמצעות ההדגשה של הקושי של האנשים בעלי המוגבלויות כאשר אין להם אמצעי נגישות אפשר להבין את הקושי של האדם בעל המוגבלות לתפקד בחיי היום וזה מדגיש את הנחיתות שלו ואת הפגיעות שלו.

המוגבלת מיוצגת באמצעות הכיסא גלגלים וקביים. הדמות הראשית הוא קטוע רגל שמשתמש בקביים

וכך אנו מבינים שיש לו מוגבלות פיזית. בהתחלה היה לו קשה להשתתף בפעילויות חברתיות בגלל שלא הייתה לו אפשרות לשחק בגלל חוסר נגישות. בנוסף לילד יש גם ילדה בכיסא גלגלים גם היא לא יכלה להשתתף בגלל שלא היה לא דרך להגיע הנגשה. בגלל החוסר נגישות הילדים מרגישים מבודדים ועצובים אך לאחר שעוזרים להם לשחק ולהשתתף הם מאושרים

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות בפרסומת היא להעצים את הפער בין לבעלי מוגבלויות לבין אנשים ללא מוגבלות. כך הפרסומת מדגישה את תחושות הבדידות וחוסר עונים של אנשים בעלי מוגבלויות כאשר הסביבה שלהם לא מונגשת. הדמויות המרכזית בפרסומת קטוע רגל ובנוסף רואים ילדה בכיסא גלגלים וכולם משחקים בחוץ משחקים הילדים בעלי המוגבלויות לא יכולים להצתרף והם נישארים בבית. הדמות מוצגת כשונה מהחברה, כאדם שלא מהווה חלק בחברה ביום יום.החברה מתעלמת מהדמות ונותנת לו להישאר בבית לבד, הסביבה שלו לא מונגשת ואין לו חברים הדמות בודדה ומנוכרת לחלוטין.לאחר התערבות היד שמציגה את יוניסף ומנגישה את הסביבה הילד שמח ומצטרף למשחק. מבחינה חברתית האנשים מתנהגים כאילו הוא שונה וזה לא ממש חשוב להם אם הוא יקח חלק או לא. מתעלמים ממנו ומצרכיו. יש הבדל ברור בין הקהילה שלו (בעלי מוגבלויות) והקהילה שלהם (ללא מוגבלות) ומדגישים את ההבדל הזה כדי למסכן את הבעל מוגבלות ולהעצים את הפעילויות של יוניסף למען בעלי מוגבלויות. הדגשת ההבדל והעצמת המסכנות מחליש את בעלי המוגבלות וחזק את התודעה הכוזבת שבעלי מוגבלויות נחושים נחותים מאנשים ללא מוגבלות.מצד אחת הפרסומת הזאת הכרה כי מכירים הצרכים של בעלי המוגבלויות צריכים את הנוכחות שלהם בפרסומת. מצד שני הפרסומת הזאת נצלנית כיוון שמדגישים את הסטריאוטיפ שבעלי מוגבלויות מסכנים,והם הקורבנות של הגורל. דבר זה מחזק את ההבנייה החברתית שבעלי מוגבלויות,נחותים ולא נחשבים כחלק בילתי נפרד מהחברה. הפרסומת ממסכנת את הבן אדם במטרה להעצים את העבודה של העמותה ואת תרומתה.

אמצעי השכנוע

אמצעי שכנוע שניתן לראות בפרסומת היא רגשי כאשר הסיפור שהפרסומת מייצג והמנגינה שמתנגנת ברקע. הסיפור שהפרסומת מייצגת היא של ילד קטוע רגל שאין לו אפשרות לשחק אם שאר הילדים ולהרגיש ילד נורמטיבי אז במקום הוא מתבודד. אז חברת יוניסף (מוצגת על ידי יד כחולה) מנגישה את הסביבה של הילדים ואז הם מאושרים ומשחקים כמו ילדים נורמליים. הסיפור מרגש ומעורר את הרגש של הקהל ואת הסימפתיה שלו. בנוסף לסיפור המרגש יש מוזיקה עדינה של פסנתר, שבתחילת הפרסומת היא עצובה ואז לקראת הסוף נעשית שמחה יותר שמעצימה את הרגש של הקהל חווה.

המוגבלות כאמצעי שכנוע

הפירסומת הזאת מציגית את הבעל מוגבלות כמסכן ומנודה. על פי הפרסומת רק בעזרת יוניסף יכולו ילדים בקהילות שונות לחוות שוויון. המוגבלות משומש כאמצעי שכנוע כיוון שמשתמשים בילדים בעלי מוגבלויות כדי לעורר רחמים מצד הצופה, וכך גם משכנע אותו לתרום כספים. המטרה של הצגת הילדים בעלי המוגבלויות כדי לגרום לקהל להתרגש ולא על מנת להציג קבוצת אוכלוסייה ולכן זה ניצל ולא הכרה.

סוג הפרסומת

הפרסומת הזו היא פרסומת חברתי, פרסומת שנועדה להעלות מודעות לבעיה .הפרסומת מעלה בעיה חברתית שהיא החוסר שילוב של בעלי מוגבלויות לחברה היום יומית וההתעלמות מצרכיהם. מאחורי הפרסומת יש עמותה שאינו מסחרי והפרסומת בעלת מטרות ערכיות. הפרסומת מעודדת תרומה לקהילה ומודעות חברתית. הפרסומת מציג את יוניסף שהיא ארגון מטעם האו"ם למען ילדי העולם ואין במטרה שלהם לעזור לילדים בעלי מוגבלויות.

פרסומת של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים

פרסומת של הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות המציג מוגבלויות שונות

רקע על החברה

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא יחידה במשרד המשפטים,שפועלת לקידום שוויון לאנשים עם מוגבלות, למניעת אפליה פסולה, ולקידום עקרונות היסוד של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הכל במטרה לשלב אותם בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות. ליד הנציבות פועלת ועדה מייעצת שרוב חבריה הם אנשים עם מוגבלויות שונות.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה כיחידה במשרד המשפטים בשנת 2000. הנציבה הראשונה (2000–2002) הייתה עו"ד אריאלה אופיר, הנציב השלישי היה עו"ס יונה קסטל (2008) והיה גם האדם הראשון עם מוגבלות למלא תפקיד זה. הנציב החמישי הוא אברהם טורם (2016–), ומינויו גרר גל ביקורת בקרב אקטיביסטים עם מוגבלות ואנשי מקצוע לאור העובדה שאינו אדם עם מוגבלות.

הנציב מתמנה על פי החלטת ממשלה, אחרי התייעצות עם שר המשפטים ועם שר הרווחה, ותפקידו המוגדר בחוק להיות ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות. תפקיד הנציב הוא המשרה הבכירה ביותר האמונה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

תיאור הפרסומת

בפרסומת ניתן לראות שומר עומד מול דלת של בניין, כאשר גבר ממוצע ללא מוגבלויות נראות ניגש לדלת השומר שואל "האם יש לך מוגבלות כלשהי, פיזית, נפשית?". האיש עונה לשומר "ממש לא" בקול נעלב, והשומר נותן לו להיכנס. האיש נכנס לבניין ומאחוריו עומדת קבוצה של אנשים בעלי מוגבלויות לדוגמה, עיוורון, תסמונת דאון, ומישהי אם כיסא גלגלים. אחר כל יש קריינות שאומרת "כשאתה לא מנגיש שירות או עסק לאנשים עם מוגבלות, אתה פוגע בזכויותיהם וגם עובר על החוק".

המוגבלות המוצגת בפרסומת ודרך הצגת המוגבלות

בפרסומת יש ייצוג של אנשים בעלי מוגבלויות שונות, כגון  עיוורון, מוגבלות פיזית שמיוצג דרך אישה קטועה רגל, ותסמונת דאון. ניתן להבחין זאת עקב המקלות "ראייה" של האנשים העיוורים, במראה של האישה עם תסמונת דאון ועל ידי הכיסא גלגלים של האישה קטועת רגל. כל אנשים האלו חווים קושי של אפליה מכיוון שהשומר אוסר כניסה לאנשים הללו בגלל היותם מוגבלים. בפרסומת מציגים אותם כאנשים נחותים ודחויים על ידי החברה. הפרסומת מציגה את האנשים בצורה שלילי אבל לא שזה לא בסדר להיות מוגבל אלא שצריך לשלב אותם בחברה, אך הדרך שעשו זאת היא בכך שגרמו לאנשים להצטייר כקורבנות וכפגיעים.

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות בפרסומת היא להעצים את הפער בין לבעלי מוגבלויות לבין אנשים ללא מוגבלות. כך הפרסומת מדגישה את תחושות האפליה וחוסר עונים של אנשים בעלי מוגבלויות כאשר הסביבה שלהם מפלה אותם. בפרסומת יש שומר בניין,והוא שואל אם למישהו יש מוגבלות ורק כאשר עונה לו "לא" השומר מאשר לו כניסה לבניין .לאחר מכן השומר מסתכל על קבוצת אנשים עם מוגבלויות שונות מחוץ לבניין שלא אושורו כניסה. בעלי המוגבלויות מוצגת כשונות מהחברה. החברה מפלה באופן אקטיבי את בעלי המוגבלויות ולא לנותן להם לקחת חלק בחיי היום. מבחינה חברתית האנשים מתנהגים כאילו הם שונה וזה לא ממש חשוב להם אם הם יקחו חלק או לא. יש הבדל ברור בין הקהילה שלו (בעלי מוגבלויות) והקהילה שלהם (ללא מוגבלות) ומדגישים את ההבדל הזה כדי למסכן את הבעל מוגבלות ולהעצים את קושי של האפליה. מצד אחת הפרסומת הזאת הכרה כי מציגים קושי שבעלי המוגבלויות חווים ביום יום, ובנוסף צריכים את הנוכחות שלהם בפרסומת. מצד שני הפרסומת הזאת נצלנית כיוון מדגישים את הסטריאוטיפ שבעלי מוגבלויות מסכנים,ונחותים. הפרסומת ממסכנת את בעלי המוגבלויות ומראים אותם כמוגבלויות ולא כאנשים.

אמצעי השכנוע

אמצעי השכנוע בפרסומת הוא רגשי וכאשר מקרה האפליה שהפרסומת מייצג והמנגינה שמתנגנת ברקע מעוררת רגש של זעזע ועלבון אצל הקהל. האפליה שהפרסומת מציגה היא כאשר איש ללא מוגבלות נראה נכנס לבניין, השומר שואל האם יש לו מוגבלות כל שהיא וכאשר הוא עונה לא הוא מקבל אישור להיכנס. ניתן להבין שאילו הוא היה עונה כן אז לא היו מכניסים אותו. זוהי אלפיה נגד אנשים בעלי מוגבלויות בגלל מצבם הפיזי. האפליה שקורא בפרסומת מרגש ומעורר את הרגש של  סימפתיה של הקהל. בפרסומת המוזיקה נותן אווירה של פגיע ועצב ונותן לפרסומת אווירה שלילי.

המוגבלות כאמצעי שכנוע

בפרסומת הזאת בעלי המוגבלות גם משומשים כאמצעי שכנוע אבל מצד שני גם מכירים בהם כקבוצת אוכלוסייה. כיוון שהפרסומת היא פרסומת חברתית והמטרה שלה היא להעלות מודעות אין סיבה להשתמש במוגבלות כאמצעי שכנוע. כן מציגים את בעלי המוגבלות כמקופחים ומסכנים אך זה כדי להציג את המצב הקיים, אומנם מה שמוצג זה יותר קיצוני אך זה כדי להעביר לצופים את התחושה של בעלי המוגבלויות כאשר מנדים אותם בגלל המצב שלהם. מציגים כאן את בעלי המוגבלויות כקבוצת אוכלוסייה שקיימת, קבוצה מקופחת ומופלת אך קיימת.

סוג הפרסומת

הפרסומת הזו היא פרסומת חברתי, פרסומת שנועדה להעלות מודעות לבעיה .הפרסומת מעלה בעיה חברתית שהיא האפליה נגד בעלי מוגבלויות בחברה היום יומית. מאחורי הפרסומת יש גוף ציבורי שאינו מסחרי והפרסומת דואגות לספק מידע חיוני לציבור, שזה אסור על פי חוק לא הנגיש את העסק שלך לבעלי מוגבלויות. הפרסומת מציג את נציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שהיא מוסד לאומי למען קידום שיוון זכויות של אנשים בעלי מוגבלויות.

פרסומת של הנבחרת האולימפית של קנדה- "גלגלים"

פרסומת של חברה "קאנאדין טייר" המציגה ילד אם כיסא גלגלים

רקע על החברה

"קנדיאן טייר" היא חברה קנאדית שמוכרת מגוון של מוצרי רכב, כלי מתכת, ספורט ופנאי, ומוצרי בית. הפעילות שלהם כוללת את קאנדיאן טייר, שזה עיקר העבודה המסחרית ושירותי הרכב של החברה.  חלק זה מפעיל מוסך לתיקון רכבים גדולים בכל חנות. קנדיאן טייר פטרוליום המתעסק בנפט. מארקס חנות נעליים ובגדי עבודה לגברים ונשים. קונגוומרט הספורט FGL המוכר מוצרי ספורט.  PartSource, המתמסחרת בחלקי רכב ואביזרים. המשרד הראשי של החברה נמצא בטורונטו, אונטריו. החברה הזאת הייתה ספונסר של הקבוצה האולימפית של קנדה והפרסומת נועדה להביע תמיכה בקבוצה.

תיאור הפרסומת

בפרסומת רואים משחק כדורסל בין ילדים ללא מוגבלות פיזית בחצר, הכדור מתגלגל מחוץ לחצר ושם פוגש ילד בלונדיני פוגש ילד בכיסא גלגלים. הילד הבלונדיני אומר שלום וילד עם כיסא הגלגלים, לוקח את הכדור מחייך ורץ להמשיך את המשחק עם חבריו. יותר מאוחר הילד בעל הכיסא גלגלים רואה כדור כדורסל מול דלת הכניסה של ביתו, הוא מרים את הכדור והולך לחצר האחורי להחזיר את הכדור. שם הוא פוגש את שאר ילדי השכונה כאשר כולם משתמשים באופניים וכיסאות גלגלים מאולתרים שמזמינים אותו לשחק איתם.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלות בפרסומת מייצגת ילד שלא יכול ללכת ונעזר בכיסא גלגלים. וכך אנו מבינים שיש לו מוגבלות פיזית. בהתחלה הוא לא השתתף במשחק של הכדורסל אבל הילד הבלונדיני דאג לשלב אותו במשחק ודאג שלא ירגיש שונה משאר הילדים. הדמויות בפרסומת הן ילדים רגילים לא מוגבלויות אך הם דואגים לשלב את הילד עם הכיסא גלגלים בחברה ובמשחק שלהם. הילד מוצג כשונה מהחברה אך הילדים דואגים שירגיש נורמטיבי והם מתייחסים עליו כמו אדם ללא מוגבלות. מבחינה חברתית האנשים מתנהגים בצורה נורמטיבית מדברים ומשחeים אחד השני כולם חלק מאותה קהילה. המוגבלות מיוצגת באמצעות הכיסא גלגלים, הילד בעל מוגבלות פיזית שמונעת ממנו ללכת וכדי לעשות פעולות יום יומיות הוא צריך את כיסא ואפשרויות הנגשה. הדמויות בפרסומת משחקים כדורסל אך כולם  משתמשים בכיסאות גלגלים מאולתרים ואופניים כדי לגרום למשחק להיות הוגן ולהכליל את כולם. כשהילד רואה את זה הוא מתרגש ומשחק בהתלהבות. מהתרגשות של הילד בגלל כשהנגישו למענו את משחק הכדורסל, הצופה יכול להבין שזה רגע משמעותי לילד מכיוון שסוף סוף מתייחסים לצרכיו ומתייחסים אליו כאדם נורמטיבי.

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות בפרסומת הזאת היא כדי להציג את האחווה שיש בין כל אזרחי קנדה. הפרסומת מציגה חבורת חברים שמשחקים כדורסל, הכדור מתגלגל וילד רודף אחריו. הילד מבחין בילד אחר בכיסא גלגלים ואומר לו שלום. אחר כך הילד בעל הכיסא גלגלים רואה כדור כדורסל מול דלתו הוא מרים את הכדור והולך לחצר האחורי להחזיר את הכדור. שם הוא פוגש את שאר ילדי השכונה כאשר כולם משתמשים באופניים וכיסאות גלגלים מאולתרים. הילדים מזמינים אותו לשחק איתם. הפרסומת מדגישה שחשוב לקבל את האחר כי כולם חלק מאותה חברה. חשוב לילדים להראות לילד עם כיסא הגלגלים שאכפת להם ממנו והם רוצים שיקח חלק במשחק שלהם.הפרסומת הזאת הינה הכרה של המוגבלות המוצגת. המוגבלות לא מוצגת כמוזרה או משונה, מדגישים שהילד הינו חלק מהחברה והוא חשוב וזהה ומתנגד להכחדה סימבולית. לעומת זאת המוגבלויות אינה הכרחית לפרסומת הזו ואפשר להעביר את אותו מסר בלי בעלי המוגבלויות, מנצלים את המוגבלות כדי להשתמש בא כאמצאי שכנוע רגשי.

אמצעי השכנוע

אמצעי שכנוע שניתן לראות בפרסומת היא רגשי כאשר הסיפור שהפרסומת מייצג והשיר במתנגן ברקע. הסיפור שהפרסומת מייצגת היא של ילד עם כיסא גלגלים שלא יכול לשחק אם שאר ילדי השכונה, אז הילדים מנגישים לו את המשחק בעזרת כיסאות גלגלים מאולתרות כך שיש להם משחק הוגן. הסיפור מעורר את הרגש של הקהל ואת הסימפתיה שלו. בנוסף לסיפור המרגש יש שיר שנותן הילה של רוגע ושלווה לפרסומת.

המוגבלות כאמצעי שכנוע

אמצעי השכנוע בפרסומת הוא רגשי וכאשר מקרה האפליה שהפרסומת מייצג והמנגינה שמתנגנת ברקע מעוררת רגש של זעזע ועלבון אצל הקהל. האפליה שהפרסומת מציגה היא כאשר איש ללא מוגבלות נראה נכנס לבניין, השומר שואל האם יש לו מוגבלות כל שהיא וכאשר הוא עונה לא הוא מקבל אישור להיכנס. ניתן להבין שאילו הוא היה עונה כן אז לא היו מכניסים אותו. זוהי אלפיה נגד אנשים בעלי מוגבלויות בגלל מצבם הפיזי. האפליה שקורא בפרסומת מרגש ומעורר את הרגש של  סימפתיה של הקהל. בפרסומת המוזיקה נותן אווירה של פגיע ועצב ונותן לפרסומת אווירה שלילי.

סוג הפרסומת

הפרסומת היא פרסומת חברתית,, פרסומת שנועדה להעלות מודעות לבעיה .הפרסומת מעלה ערך חברתי שהיא הצורך של שילוב של בעלי מוגבלויות לחברה היום יומית וההתעלמות מצרכיהם. מאחורי הפרסומת יש גוף ציבורי שאינו מסחרי והפרסומת בעלת מטרות ערכיות. הפרסומת מעודדת תרומה לקהילה ומודעות חברתית.

פרסומת של חברת אפל- "נגישות"

פרסומת של חברת אפל המציג אנשים עלי מוגבלויות שונות

רקע על החברה

אפל הינה תאגיד אמריקאי שמפתחת מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים. המוצרים הפופולרים ביותר שלהם הם סדרת המחשבים מקנטוש (Macbook,IMac), סדרת הטלפונים אייפון,נגני המוזיקה אייפוד, וסדרת הטאבלטים אייפד.

אפל נסחרת בנאסד"ק: AAPL, והיא הייתה החברה הראשונה שהגיע לשווי שוק של מעל טריליון דולר, עד לתאריך 26 בנובמבר 2018, אז עקפה אותה חברת מיקרוסופט.

תיאור הפרסומת

בתחילת הפרסומת רואים אישה בכיסא גלגלים שכנראה יש לה שיתוק מוחין. רואים אישה שמטפלת בא, היא מסרקת את שיערה ומלבישה אותה כיוון שהיא לא יכולה לעשות זאת בעצמה. ואז מתחילה קריינות. הקריינות פותחת ואומרת "אנשים חושבים שלחיות עם מוגבלות זה מחסום, אך זה לא איך שאני רואה את זה". בזמן ששומעים את המשפט הזה רואים את האישה עם השיתוק מוחין מול מחשב, כותבת בעזרת טכנולוגיה מיוחדת את המשפט שנאמר וכאן הצופה מגלה שהיא זו שמקריינת את הפרסומת. במשך הפרסומת ראים קליפים קצרים של אנשים בעלי מוגבלויות שנות כגון שיתוק מוחין, עיוורון, חרשות, שיתוק וכו' משתמשים בטכנולוגיה ובמוצרים של חברת אפל כדי לנהל חיי יום יום רגילים. בסוף הפרסומת חוזרים לאישה שמקריינת ורואים אותה עורכת את הפרסומת שראינו. הפרסומת מסתיים בחיוך רחב של האישה שמקריינת. המוצרים שמקדמים  בפרסומת הזו הם המוצרים של אפל ואת האפשרות להנגיש אותם לאנשים בעלי מוגבלויות.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

הפרסומת מייצגת מגוון של מוגבלויות עיוורון, חרשות ושיתוק מוחין. הפרסומת מייצגת את הקשיים היום יומיים של האנשים הללו ומתאר פתרון טכנולוגי לקשיים אילו. לדוגמה גבר עיור שרוצה לצלם את בנו, במצב "רגיל" הוא לא יהיה מסוגל להשתמש בטלפון לצלם את בנו כמו אבא רגיל אך בעזרת בתוכנות של אפל הוא יכול לצלם את בנו בעזרת הטכנולוגיה של אפל. הפרסומת לא מיצג את האנשים שאילו כאנשים חלשים נחותים או פגיעים אלא מיצג אותם באופן מכבד וכאנשים שעם קצת עזרה טכנולוגית, מסוגלים לתפקד נורמלי. האנשים בפרסומת מדברים אחד אם השני, דואגים אחד לשני ומנהלים משפחות בצורה נורמטיבי. מבחינה חברתית לאנשים המוצגים יש מקום בחברה היומיומית הם מנהלים מערכות יחסים וחיים חברתיים בלי בעיה בעזרת הטכנולוגיה של אפל. דוגמה לך היא האנשים שמשתמשים Face-Time כדי לדבר אחד עם השני בשפת סימנים. המוגבלות בפרסומת מיוצג באמצעות סוג הטכנולוגיה בכל אדם משתמש. הקריינית משתמשת בכיסא גלגלים ומחשב מיוחד כדי לתקשר עם העולם ולתפקד. הגבר החירש משתמש Face-Time כדי לדבר עם ידידה בעזרת שפת סימנים, האבא העיוור מצלם את בנו בעזרת טכנולוגיה מיוחדת שאומרת לו מה המצלמה רואה כדי לצלם. האישה עם הכיסא גלגלים משתמשת בטלפון שלה כדי להפעיל מכשירים בבית שלה, גבר חירש יכול לשלוט בשתל שלו בעזרת הטלפון ולהתאים אותו לסביבה שלו. אישה בכיסא גלגלים שמשתמשת באפל ווטש כדי לעזור לה להתאמן. לא מציגים את המוגבלויות באופן שלילי ומציגים אותם כבעלי יכולת כמו שאר האנשים בעולם הם רק צריכים קצת עזרה אבל הם כמו כולם לחלוטין.

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות  בפרסומת היא להציג את מטרה  של הצגת האנשים אם המוגבלויות זה כדי להציג איך המוצר יכול לתרום לאדם אם המוגבלות ואיך זה עובד. כל הדמויות המוצגות בעלי מוגבלות כלשהוא ומשתמשים במוצרים המיועדים למוגבלויות שלהם. הדמויות המוצגות כחלק מהחברה.הם אנשים עם תחביבים וחיים מעבר למוגבלות שלהם.היצוג פה הוא הכרה של בעלי המוגבלויות ואינו ניצול כיוון שמשווקים מוצר למען בעלי מוגבלויות ושימוש בדמויות בעלי מוגבלויות זה הכרחי לפרסומת. בפרסומת מייצוגים את בעלי המוגבלויות באופן הולם ולא משפיל ומכירים בהם כחלק מהחברה הדבר שמונע להכחדה סימבולית.

אמצעי השכנוע

האמצעי השכנוע הוא רגשי, ובא לידי ביטוי דרך הקריינות  שמתלוות לפרסומת. הקרינות היא בעצם הדרך שבו האישה עם השיתוק מוחין רואה את המוגבלות שלה ושל שאר האנשים בעלי מוגבלות. בקריינות היא אומרת שאדם בעל מוגבלות לא חי בעולם של מחסומים והם יכולים לתפקד כאנשים רגילים ומדגישה את העובדה שעם יש נגישות (במקרה של הפרסומת הזאת זה נגישות טכנולוגית) כולם יכולים לעשות מה שהם אוהבים. הקריינות מרגשת ומוסיפה משמעות רבה לקליפים שמראים בפרסומת, ללא הקריינות הפרסומת לא מרגשת בכלל.

המוגבלות כאמצעי שכנוע

המוגבלות בפרסומת הזאת אינו אמצעי שכנוע פרסומת היא פרסומת מסחרית שמיציג בעלי מוגבלויות כיוון שהמוצר המשווק מיועד לאנשים בעלי מוגבלויות. המטרה  של הצגת האנשים אם המוגבלויות זה כדי להציג איך המוצר יכול לתרום לאדם אם המוגבלות ואיך זה עובד. הצגת המוגבלות היא להכרה ושום דבר אחר.ייצוג בעלי המוגבלויות בפרסומת היא הכרחית בפרסומת מכיוון שהמוצרים שמשוורקים אינם תורמים לאנשים ללא מוגבלויות.

הקשר בין המוגבלות למוצר

למוצרים יש קשר ישיר למוצרים שמוצגים בפירסומת. המוצרים שמוצגים בפרסומת מיועדים לבעלי מוגבלויות המוצגות. לדוגמה מצלמה שמתארת את מה שהעדשה שלה קולטת כדי לעזור לכבדי ראייה לצלם תמונות או אפשרות לשיחת וידאו כדי שחירשים יוכלו לדבר בטלפון בשפת סימנים. המוגבלות בפרסומת הינה הכרחית כדי להציג את והתעולת של המוצר לאנשים בעלי מוגבלויות.

סוג הפרסומת

הפרסומת היא פרסומת מסחרית, זאת אומרת שהיא פרסומת שמטרתה להציג מוצר כלשהי. פרסומת זו, נועדה להגדיל את קהל המוכרים ובנוסף להכיר לקהל את המוצר ולנסות לגרום לו לקנות אותו. אומנם בפרסומת מיוצגים קבוצה שנחשבת חלשה יותר אך בקליפ לא משתמשים בבעלי מוגבלויות כאמצעי למכור כמו בפרסומת מתחזה אלא מציגים מוצר שבמיוחד משווק לאנשים בעלי מוגבלויות. לא היו שמים דמויות ללא מוגבלויות כדי לשווק מוצר שנועד לאנשים בעלי מוגבלויות ולכן ניתן להסיק שהפרסומת היא מסחרית בלבד והמוצר שמשווקים הוא הטכנולוגיה הנגישה של אפל.

פרסומת של יצרנית הבירה גינס

פרסומת של חברת ג'ינס שמייצג אנשים בכיסאות גלגלים

רקע על החברה

גינס היא בירה כהה מסוג סטאוט המבושלת במבשלת סנט ג'יימס גייט בדבלין, אירלנד, על ידי חברה בעלת אותו שם שנוסדה על ידי ארתור גינס, בשנת 1759.

החברה נמצאת כיום בבעלות יצרנית האלכוהול הבריטית דיאג'יו, שמאפשרת גם לזכיינים בארצות אחרות לייצר אותה, אך מבקרים רבים טוענים כי במקרים אלו טעמה שונה. ניגריה היא השוק השלישי בגודלו, והצומח מהר מכולם, בו משווקת בירה גינס.

תיאור הפרסומת

בפרסומת הזו רואים קבוצת בנים משחקים משחק כדורסל, כאשר כולם בכיסאות גלגלים. המשחק מתמשך עד תום זמנו וכאשר הוא נגמר כולם קמים מכיסאות הגלגלים חוץ מאדם אחד שבאמת צריך את הכיסא. קבוצת בנים עוזבת את המגרש והולכים יחד לבר לשתות כוס בירה ג'ינס.

המוגבלות המוצגת בפרסומת

המוגבלות בפרסומת היא שיתוק, כל הדמויות בפרסומת משתמשות בכיסא גלגלים אך האיש בעל הכיסא בכחול הוא היחידי שצריך את זה. האיש הוא משותק וחבריו הלא משותקים משתמשים בכיסאות  כדי שיהיה משחק הוגן לכולם. אומנם היא לא מיוצגת כחלשה, נחותה או כקורבן, הוא מיוצגת כמישהי בעל

תיאור הפרסומת

צרכים מיוחדים כיוון שצריך צריך להנגיש לו את משחק שכדורסל. כדי שהאיש ירגיש שייך לקבוצת החברים שלו וכדי שיוכל להשתתף במשחק הם מנגישים אותו כך שיהיה חלק מהחוויה.

חבריו אוהבים אותו ואכפת להם ממנו והמוגבלות שלו לא משנה להם, ולהיפך הם מתאמצים שיהיה לו הכי קל להשתתף בפעילויות החברתיות שלהם בקבוצת חברים.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלת מיוצגת באמצעות הכיסא גלגלים. הדמויות לומדות להשתמש בכיסאות גלגלים ולשחק בעזרתם כדורסל כדי לשתף חבר במשחק גם. בעזרת צפייה במשחק ומה שמתרחש בסופה ניתן להבין שכל הדמויות בפרסומת הולכות חוץ מהגבר המשותק בגלל שהוא ממשיך להשתמש הכיסא לאחר סיום המשחק  כאשר חבריו יצאים מהכיסא.

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת מוגבלות בפרסומת היא ליצור הזדהות בין גינס לבעלי מוגבלויות. בפרסומת מציגה חבורת חברים שמשחקים כדורסל בכיסאות גלגלים כאשר רק אחד מהם באמת צריך את הכיסא, אחר כך הם הולכים בר ושותים. המוגבלויות אינה הכרחית לפרסומת הזו ואפשר להעביר את אותו מסר בלי בעלי המוגבלויות. ולכן ניתן להבין שהחברה החליטה להציג את מוגבלות בגלל אינטרסים אישיים של החברה וכדי לנצל את המוגבלות ולהשתמש בא כאמצאי שכנוע רגשי.

אמצעי השכנוע

אמצעי שכנוע שניתן לראות בפרסומת היא רגשי כאשר הסיפור שהפרסומת מייצג והשיר שמתנגנת ברקע. הסיפור שהפרסומת מייצגת היא של איש בעל כיסא גלגלים שחבריו דואגים לו ודואגים שישתתף במשחק כדורסל איתם. הסיפור מרגש ומעורר את הרגש של הקהל ואת הסימפתיה שלו. בנוסף לסיפור המרגש יש שיר שמתנגן ברגע שמעצימה את הרגש של הקהל חווה.

המוגבלות כאמצעי שכנוע

כאן המוגבלות אומנם כן משומשת כאמצעי שכנוע כדי ליצור רגש אצל הצופה אך זה גם תורם לייצוג האוכלוסייה.הבעל מוגבלות אינו מוצג כמסכן או מקופח אלא אהוב וחבריו מתחשבים במצב שלו ומשתדלים לגרום לו להרגיש נורמלי. למוצר ולמוגבלות אין קשר אז ניתן להבין שהמוגבלות מופיעה כדי לעורר רגש של חברות ואחווה  על מנת לקשר את הרגשות האלה לחברה ולבירה.

הקשר בין המוגבלות למוצר

המוצר שמשווק זה בירה מחברת גינס,אין קשר בין המוגבלות למוצר בכלל כל אחד יכול להנות מבירה.

הסיבה שמציגים בעל מוגבלות בפרסומת זה כדי לייצג את חוזקת הקשר בין קבוצת הבנים בפרסומת, שמוכנים להתאים את עצמם לצורכי חבריו כדי לגרום לו להרגיש שייך. הצגת המוגבלות כאן אינה הכרחית כיוון שאין קשר בין המוגבלות לפרסומת וניתן להעביר את המסר בלי האדם אם המוגבלות.

סוג הפרסומת

באמצעות הסיפור ובעזרת עזרי השכנוע האספקט המסחרי של הפרסומת מתגלה ולכן הפרסומת הזו הינה פרסומת מתחזה. בפרסומת זו המוצר מיצג את החברות בין אדם בכיסא הגלגלים לחבריו ההולכים; המשחק המונגש ושתיית הבירה בסוף הפרסומת היא האמצעי להעברת המסר. לאיש בעל הכיסא גלגלים אין שום קשר למוצר עצמו והפרסומת לא מנסה לעלות מודעות חברתית או להביא ביטוי לבעיה כל שהיא, אך הכיסא גלגלים היא מין כלי כדי לעורר את הרגש של הקהל ואת הסימפתיה של הקהל וכך לגרום לקהל לזהות את המוצר כמשהו בעל ערך סנטימנטלי יותר ממה שיש לו באמת

פרסומת של נגישות ישראל

פרסומת של קידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל המככב את סטיבן הוקינג ז"ל

רקע על החברה

עמותת נגישות ישראל היא עמותה שקומה על ידי יובל וגנר. היא הוקמה למען קידום נגישות לאנשים אם מוגבלויות. העמותה הוקמה בשנת 1999 ועזרת לאנשים אם מוגבלויות ומשפחותיהם להשתלב בחברה בכל התחומים. העמותה שואפת לקדם את הנגישות לכלל אוכלוסייה זו ללא התמקדות במגבלה ספציפי. מטרת העמותה היא יצירת הסדרי נגישות על מנת לייצר מצב בו אנשים עם מוגבלות יחיו בישראל בדרך משולבת, שוויונית, מכובדת ועצמאית.

תיאור הפרסומת

בפרסומת רואים את סטיבן הוקינג, יש קלוזאפים על הפנים שלו כדי שניראה רק את פרצופו. במהלך הפרסומת יש קרייניות שלו והוא מדבר על זה ההישגים העתידיים של האדם כגון לשים אדם על מאדים, או להתגורר על הירח. אז רואים את כל גופו בכיסא גלגלים משותק והוא אומר "אבל בינתיים אנחנו רק רוצים להגיע לסופרמרקט"

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

בפרסומת המוגבלות המיוצגת פה היא מחלת ה ALS (ניוון שרירים) ושיתוק , ניתן להבחין זאת דרך סטיבן הוקינג שהוא איש מפורסם ומוכר עקב ההישגים המדעיים שלו והמחלה ALS. הוקינג משתמש בכיסא גלגלים והוא מציג את ההישגים העתידיים של האנושיות אך בניגוד לזה הוא מציג את הקושי של חלק מהאנשים לעשות פעילויות יום יומיות כגון להגיע לסופרמרקט. בפרסומת אין ייצוג של מוגבלות ספציפית אלא מדבר על אנשים בעלי מוגבלויות ככלל ועל הקושי שלהם לפעול בחיי היום יום בגלל חוסר נגישות.

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות בפרסומת הזאת היא הצגת הקושי של בעלי מוגבלויות להתנהל בצורה עצמאית עקב חוסר הנגשה. הפרסומת מתחילה בכך ששומעים את המדען פיזיקאי המפורסם, סטיבן הוקינג, מדבר על ההישגים העתידיים של האנושיות. יש צילומים של הכיסא גלגלים שלו. כאשר הוא מספר על הקושי של בעלי המוגבלויות לעשות דברים בסיסיים (ללכת לסופר) רואים אותו בכיסא גלגלים . הפרסומת הזאת ואופן הצגת המוגבלות גורמת גם לצופה להבין את הקושי של בעלי מוגבליויות לעומת שאר החברה. יש לנו את האמצעים לטוס לחלל אבל לא לעזור לבעלי מוגבלויות להגיע לסופר. הפרסומת הזאת הינה הכרה של המוגבלות המוצגת. המוגבלות לא מוצגת כמוזרה או משונה. הפרסומת מציגה עוול של החברה כלפי אותם בעלי מוגבלויות שלא מחשיבים כחלק מהחברה.הצגת הקושי ואפלייה הקשה של בעלי מחליש את בעלי המוגבלות וחזק את התודעה הכוזבת שבעלי מוגבלויות נחושים נחותים מאנשים ללא מוגבלות .בנוסף לכך מייצוגים את בעלי המוגבלויות באופן הולם ומתנגד להכחדה סימבולית, ש"מוחק" את בעלי המוגבלויות מהחברה שלנו.הצגת המוגבלות הינה הכרחית להעברת המסר.מצד שני הפרסומת הזאת נצלנית כיוון מדגישים את הסטריאוטיפ שבעלי מוגבלויות מסכנים,מופלים ונחותים. הפרסומת ממסכנת את בעלי המוגבלויות ומראים אותם כמוגבלויות ולא כאנשים.

אמצעי השכנוע

אמצעי השכנוע בפרסומת הוא רגשי וכאשר הוקינג מדבר על לאן האנושות תגיע בנוגע לחלל ובניגוד לזה מקומות שגרתיים שאנשים בעלי מוגבלויות מתקשים להגיע  מעוררת רגש של זעזע ועצב וסימפטיה אצל הקהל. האפליה שהפרסומת מציגה היא החוסר הנגשה של מקומות שגרתיים כך לאנשים בעלי מוגבלויות מתקשים בלחיות חיים יומיומיים. האפליה שקורא בפרסומת מרגיז ומעורר את הרגש של  סימפטיה של הקהל. בפרסומת הרקע שחור ונותן לפרסומת אווירה שלילי.

מוגבלות באמצעי שכנוע

בפרסומת זאת סטיבן הוקינג, גאון אשר סובל ממחלת ALS ומשתמש בכיסא גלגלים, מספר על העתיד האנושי ( בעוד 20 שנה נוכל להתגורר על היריח…) ואחרי שהוא מספר על העתיד האנושי הוא מדבר על המציאות "אבל בינתיים אנחנו רוצים ללכת לסופרמרקט". המוגבלות פה משמשת אמצאי שיכנוע אך היא הכרחית לפירסומת.מטרת הפרסומת היא כדי להציג את הקושי שיש לבעלי מוגבלויות לעשות פעילויות יומיומיות.סטיב הוקינג אדם חכם ומעורך כל כך שתורם למדע ולאנשות, אך מציגים את הקושי שלו לעשות דברים בסיסים. רואים את ניגוד בין שאר החברה לקהילת בעלי המוגבלויות ואת הקושי שלהם, קושי שמובע מכך שהחברה לא עשוה מספיק למענם.

סוג הפרסומת

הפרסומת הזו היא פרסומת חברתי, פרסומת שנועדה להעלות מודעות לבעיה .הפרסומת מעלה בעיה חברתית שהיא החוסר שילוב של בעלי מוגבלויות לחברה היום יומית וההתעלמות מצרכיהם. מאחורי הפרסומת יש גוף ציבורי שאינו מסחרי והפרסומת בעלת מטרות ערכיות. הפרסומת מעודדת תרומה לקהילה ומודעות חברתית..

פרסומת של עמותת סקופ אוסטרליה- "תיראה את האדם ולא את המגבלה"

פרסומת של עמותת סקופ אוסטרליה המציג גבר עם שיתוק מוחין

רקע על החברה

סקופ (scope) הינה עמותה  שנוסדה בשנת 1948 על ידי כמה משפחות שהזדקקו לעזרה למען ילדיהם אם שיתוק מוחין. הם היו העמותה היחידה שתמכה בילדים אם שיתוק מוחין בויקטוריה, אוסטרליה. בהתחלה העמותה היתה למען ילדים אבל כאשר ראו איך הילדים שגשגו העמותה התחילו לתת שירותים גם למבוגרים אם שיתוק מוחין. ב2001 העמותה סיפקה מגוון רחב של שירותים ליותר מ3500 אנשים בעלי מוגבלויות שונות.

כיום סקופ תומך ביותר מ6000 אנשים בעלי מוגבלויות ועוזר להם לחיות חיים עצמאיים, העמותה גם עובדת אם יותר מ1000 אירגונים מקומיים למען יצירת קהילות מקבלות ותומכות לאנשים בעלי מוגבלויות. בנוסף לכך סקופ גם מקדמת מחקר בנושאי מוגבלויות ומסייעת לממשלה בחקקיה ורפורמה למען בעלי מוגבלויות.

תיאור הפרסומת

בפרסומת הזו אני ראים גבר בעל שיתוק מוין בכיסא גלגלים בתחנת רכבת. הגבר עושה קולות מוזרים ואומר  "voices in my head" אז אישה ללא מוגבלויות בוהה בו. אני חוזרים לאיש ומתברר שיש לו אוזניות והוא שר את השיר "paranoid android" של רדיו-הד. אז עולה כיתוב שאומר "תירגעו הוא רק מעריץ של רדיו-הד"

המוגבלות המוצגת בפרסומת

בפרסומת המוגבלות המיוצגת היא שיתוק מוחין, הוא יושב בתחנת רכבת ושר שיר של רדיוהד. הפרסומת לא מיצג אותו ואת שאר האנשים בעלי שיתוק מוחין כאנשים חלשים נחותים או פגיעים אלא מיצג אותם באופן מכבד כאנשים נורמליים שמעורבים בחברה היום יומית. הפרסומת אפילו מעבריה ביקורת על האנשים ששופטים את האנשים עם השיתוק מוחין רק בגלל המוגבלות שלהם. לפי הפרסומת מבחינה חברתית לאנשים המוצגים יש מקום בחברה היום יומית והם משתתפים בתרבות.

המוגבלות שמוצגת ודרך הצגתה בפרסומת

המוגבלות בפרסומת מוצגת באמצעות הכיסא גלגלים של איש עם השיתוק מוחין. האיש בעל מוגבלות פיזית שמונעת ממנו ללכת, לדבר באופן ברור והזיז את הגוף בצורה נורמלית. בגלל המוגבלות שלו אנשים שופטים אותו, כאשר הוא עושה מעשה ששיגרתי שאם אדם ללא מוגבלות היה עושה אותם לא היו מתייחסים. החברה לא רואה אותו כחלק ממנה בגלל המוגבלות שלו כאשר הוא רק רוצה לשיר את השיר שהוא אוהב.

תפקיד מטרת המוגבלות בפרסומת

מטרת המוגבלות בפרסומת הזאת היא כדי להציג איך שאנחנו שופטים בעלי מוגבלויות מבלי להבין אותם. הפרסומת מתחילה בכך שרואים אדם בכיסא גלגלים צועק בצורה משונה את המשפט "voices in my head".רואים אישה שמסתכלת עליו ושופטת אותו, גם הצופה שופט אותו וחושב שהוא מוזר. בסופו של דבר מתבר שהוא רק שר שיר של רדיו-הד. הפרסומת הזאת ואופן הצגת המוגבלות גורמת גם לצופה לשפוט את האדם ואחר כך גורם לו להבין שהוא שפט אותו גם. הצופה גם חלק מהפרסומת. הפרסומת הזאת הינה הכרה של המוגבלות המוצגת. המוגבלות לא מוצגת כמוזרה או משונה אלה הדרך מחשבה של הצופה. הפרסומת מפנה אצבע מאשימה על החברה בכלל ועל הצופים בפרט. הצגת המוגבלות הינה הכרחית להעברת המסר. דבר זה שובר את ההבנייה החברתית   והתודעה הכוזבת שבעלי מוגבלויות,נחותים ומדגיש באופן חד משמעי שבעלי מוגבלויות הן חלק בילתי נפרד מהחברה. 

אמצעי השכנוע

אמצעי השכנוע בפרסומת הוא רגשי ומיוצג דרך הפעולות של האיש עם השיתוק המוחי. בתחילת הפרסומת זה נישמע כאילו האיש צועק בצורה רנדומלית וכצופה אתה יכול אלא לחשוב שמשהו לא בסדר אם האיש. כאשר רואים את המבט ל האיה הקהל מזדהה עם זה אך שמתקרבים מבינים שהאיש בסך הכל מקשיב לשיר וגם רוצה לשיר. הפרסומת גורמת לצופה לשפוט את האדם בעל השיתוק המוחי אז לבין שמה שחבשת על האדם בהתחלה הוא לא נכון ושהוא בסך הכל עושה משהו שכל אחד עשה בחיים שלו. זה גורם לקהל להבין בדיוק מה לא בסדר בחברה שלנו, שכולנו ממהרים לשפוט אדם רק בגלל מה שהוא ולא מי שהוא.

מוגבלות כאמצעי שכנוע

המוגבלות בפרסומת היא אמצעי שכנוע הכרחית כדי להעביר את המסר של הפרסומת שהיא "תיראו את האדם לא את המוגבלות". בהתחלה הפרסומת מציגה את האדם אך הוא צועק בצורה לא ברורה וראים את הכיסא, לא את פניו. ה"ניצול" פה היא מכוונת ומסייעת למטרה של הפרסומת ובסופו של דבר תורמת לאיך שאנחנו רואים בעלי מוגבלוית, כבני אדם לא כבעלי מוגבלויות. בכך שמציגים את האדם כמוגבל ושונה בתחילת הפרסומת מנוגדת לאיך שאנחנו רואים אותו בסוף הפרסומת כאדם שמעריץ את רדיוהד וכך מעביר את המסר.

סוג הפרסומת

הפרסומת הזו היא פרסומת חברתי, פרסומת שנועדה להעלות מודעות לבעיה .הפרסומת מעלה בעיה חברתית שהיא האפליה נגד בעלי מוגבלויות והדעה הקדומה של החברה כלפיהם. מאחורי הפרסומת יש עמותה שאינו מסחרי והפרסומת בעלת מטרות ערכיות. הפרסומת מעודדת תרומה לקהילה ומודעות חברתית. הפרסומת היא של העמותה סקופ שמטפלת הילדים בעלי צרכים מיוחדים ומגוון מוגבלויות.

*נקודה להתייחסות השם של השיר paranoid android  של radio head נלקח מהספר "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה" כאשר אחד מהדמויות שם הוא מרווין האנדרואיד הפרנואידי שהיה אחד מהאב טיפוסים הכושלים של החברה שיצרה אותו, אך הוא חכם בצורה בלתי רגילה.

 

בשפת הסימנים מונגשת ע"י שחקנים ונציבים חירשים,

 

Disability and child protection,Unisef

Wells Fargo

Commercial: Learning

Sign Language

Hearing Hands –

Touching Ad By Samsun

See the person, not the disability

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים

Canadian Tire “Wheels” :60

Apple – Accessibility – Sady

Guinness basketball commercial

סטיבן הוקינג בפרסומת לקידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s